פעם, כשהיינו ילדים בחיפה,
חיכו לנו תמיד (בעונת החורף) הכושים בכל קיוסק.
לא, אני לא מתכוון לפליטים המסכנים שחוצים את הגבול בלילות.
הכושים היו אז אותם גושים מתוקים של שוקולד וקציפה, על בסיס של וופל.
מה שמכונה בימינו קרמבו.
אז את השם שינו בגלל תקינות פוליטית.
אבל את כל השאר - הרסו כמו את כל השאר...
איזה הבדל, ממש יום ולילה.
מאכילים אותנו היום בשוקולד תעשייתי מדכדך, דקיק כנייר העטיפה.
מספיק לאחוז את הדבר הזה ביד וכל הקונסטרוקציה מתרסקת.
פעם... היו לנו בארץ רק צרות קטנות -
והיינו מתווכחים אם מתחילים לזלול מהביסקויט או מכיפת השוקולד -
ואילו היום צריך פשוט למהר ולטרוף
כי תוחלת הקיום שלו קצרה.
פשוט הרסו לנו את חדוות הקרמבו.
מי שמתלונן (ותאמינו לי שניסיתי) מקבל כמה כאלה בתור פיצוי.
ואז עוברים לתוצרת פלדמן
וגם שם אין ישועה גדולה.
ייאוש טוטלי.
עד שמגיעים לברלין.
ונתקלים באלה של Dickman.
(להשיג בכל סופרמרקט)
אני אדלג על השם הרשמי, כי בתרגום לסלנג עברי הוא לא נשמע טוב...
אבל הטעם...
שלל טעמים - פשוט ללקק את האצבעות.
תבחרו לכם -
שוקולד מריר משובח,
שוקולד חלב מתקתק ועדין,
או... לחובבי השוקולד הלבן -
יש גם כאלה חוורי פנים.
שלפו אותם מן הקופסה.
החזיקו אותם,
החזיקו אותם,
מששו אותם,
לחצו עליהם.
יציב כמו פרנק שוויצרי.
שוקולד עבה משובח.
קציפה מעולה.
וופל אמיתי ומתוק.
ועכשיו תנו ביס...
אחחחחח....
סיימתם?
קחו עוד אחד.
תפרגנו לעצמכם.
מחיר המהדורה הגרמנית הזאת -
10 מתקתקים כאלה בפחות מ-5 ש"ח.
למה לשבות על גבינת קוטג'
כשאפשר לשבות על קרמבו.
עופרה שטראוס,
הלא תבושי?
זה הכל התחיל מהבאלדי.
השבמחקבאלדי - מקומי במובן אותנטי.
איזה קופירייטר כתב בלאדי (יעני מקולל), ומאז יש לנו "חומוס בלאדי", "חציל בלאדי" וכו'.
כמובן, שכנהוג אצלנו הכל בעברית, אז תרגמו את bloody humus לחומוס בלאדי.
ולעניין הקוטג' - צריך להזכר במאמר של טומי לפיד כשיצא הקוטג' 5% הוא השווה את זה לכפירה בעיקר.
כאמור, הקוטג' לא קוטג', הקרמבו לא קרמבו, הארטיק (המרובע) לא ארטיק, הבפלה המצופה מהשקם לא מצופה.
ואנחנו?
מצטער יש סיכוי שהתגובה תהיה ארוכה מהפוסט אבל...
השבמחקיחיעם סגרת מעגל עם הדור של ההורים שלך. לא רק הם מגיעים לגרמניה ונזכרים בילדותם אלא גם אתה. רק חבל שההיקשרים שונים לחלוטין. בעצם, בשביל לתקן עוול שאנחנו עושים (אנחנו זה היהודים ה"מודרנים") גם לדור של ההורים שלך יש זכרונות על קרמבו בברלין ואם לא קרמבו אז לפחות איזו סוכריה או מאפה. הרי לא באמת הכל היה רע ואז ברגע אחד הפך להיות בבואתו של גיהנום עלי אדמות.
זו בדיוק הבעיה לפי נקודת המבט שלי. שגם שם בגרמניה היו חוויות על קרמבו, דברים נעימים שאפשר להתרפק עליהם. זו הסכנה שבקרמבו. גרמניה השלימה גל שלם. היא הספיקה לבנות את הקרמבו, להרוס את כל חוויות הקרמבו הטובות בכאלו שלא כללו בכלל קרמבו ועכשיו הם שוב עם הקרמבו ביד והחיוך על הפנים. אנחנו בלי הקרמבו ולא ברור אלו חוויות רעות יתווספו לכך.
אבל מה אני מתבכיין כאן מכח האנרציה על קרמבו?! מבחינתי שלקרמבו יהיה טעם רע בכל העולם. לי יש חשבון ארוך עם שטראוס דווקא בגלל שאסור לי לאכול קרמבו.
זה מרגיש קצת כמו ב AA אבל יש לי צליאק. סתם משהו זניח. מחלה אוטואימונית כזו שהגוף תוקף את עצמו. במקרה הספציפי של הצליאק, הגוף שלי מחליט להשתגע כשמערכת העיכול מגיעה במגע עם גלוטן אשר נמצא בחיטה שעורה שיבולת שועל וכדומה... יש מקרים קלים, יש מקרים שבהם אנשים חווים תופעות מועטות של נפיחות בבטן או שלשול קל אבל אצלי הכל חייב להיות בגדול. סריות של הקאות ושלשולים מתמשכים לשלוש שעות רצופות, פצעים בגרון, התייבשות, היפוגליקמיה ועילפון ל5-7 שעות עד שאני מתעורר וטורף את המקרר.
למה ההסבר?! כי כיום ידוע כבר שבין 1 ל400 ל 1 ל100 אנשים יש צליאק רק שלחלקם הוא "חבוי". בישראל בגלל התירוץ של פסח, יש הזדמנות פז לייצר מוצרים רלוונטיים לחולי הצליאק. אכן, שנים שחברות ניצלו את ההזדמנות ויצרו מוצרים כאלו במטרה לשרת את השוק המקומי והשוק העולמי של חולי הצליאק.
לפני מספר שנים החלה מתגוללת פרשה שאת תוצאותיה אנו רואים עד היום. שטראוס שחיה בארץ החפיף ייצאה לארה"ב משלוח "ללא גלוטן" בו התגלה גלוטן ברמות גבוהות בהרבה מהמותר. למה?! זה פשוט בארץ, אף אחד לא מפקח עליהם באמת. בארץ, כשאתה אומר ללא גלוטן, זה בסדר אם במכונה ליד אתה מייצר מצות מקמח מצה המכיל גלוטן למשל. אז מה אם האוויר מלא בחלקיקי קמח. זה הילדים שלי שיאכלו את הופלים המורעלים?! מישהו בכלל ישים לב??
בארה"ב, כמובן, בעטו את שטראוס ולא בנימוס בכלל ואסרו את כניסת המוצרים שלהם. בארץ, כשאנשים התלוננו שאף אחד לא מפקח על שטראוס וששטראוס בכלל לא יודעת איזה לכלוך יש בתוך המוצרים שלה. היו מספר משפחות שילדיהן הרגישו לא טוב אחרי אכילת ופלים וניסו לתבוע לדין את שטראוס אבל בדיוק כמו חברות הטבק והסיגריות, הרי אנשים שמעשנים סיגריות לא רק מעשנים סיגריות... הם גם נושמים ואוכלים ומתקלחים ועובדים ושוכבים במיטה... לך תוכיח שהסיגריות הן הגורם לסרטן... אז שיוכיחו המשפחות שהתקפי הצליאק היו בעקבות הוופלים של שטראוס ש"במקרה" באמת הכילו גלוטן ונאסרה ההפצה שלהם בארה"ב.
הייתם מצפים, במדינה מתוקנת, שמישהו ממשרד הבריאות יתעשת. הרי היה כאן כבר סיפור של איזה מזון תינוקות שלא ממש פיקחו עליו. כמובן שלא נעשה דבר (מצטער על הספוילר) אבל שטראוס החכימה. היא כותבת על כל מוצריה "עלול להכיל עקבות מזעריים של גלוטן". חברה שלא יודעת מה יש במוצרים שהיא מייצרת ראוי שתכתוב גם עלול להכיל עקבות מזעריים של שיער אדם, עלול להכיל עקבות מזעריים של חומרי ריסוס ורעל עכברים, עלול להכיל עקבות מזעריים של חיידקים צואתיים ומי יודע. אבל מה, משפטית, הם מכוסים. עכשיו שום חולה צליאק לא יכול לבוא ולהגיד שהתרשלו והכניסו גלוטן למוצר ללא גלוטן. והרי זה לא שהם חיים בשוק מונופוליסטי חס וחלילה (אהה). אז שימותו הקנאים והרגישים למיניהם העיקר ששטראוס מכוסה. אפרופו שטראוס (לא החטיף של אוסם אלא מילת האגב) הקפה המהפכני שלהם... זה העם הסיבים התזונתיים, הורד מהמדפים היות ובבדיקות שנעשו בו לאחר תחילת השיווק גילו כי בכל זאת מדובר במוצר שלא סובל אנשים שאלרגיים לעולש או לאיזה בסיס שהשתמשו בו ליצירת הסיבים. מה שנקרא, מדיניות. אז בשטראוס, זו שהחריבה לך את הקרמבו, עושים דברים נוראיים יותר כמו לזלזל בשוק המקומי חסר הפיקוח, כמו ללכלך לכולנו את האוכל וכמו להתעלל בחלש. ועכשיו שיבוא מישהו אחר ויעשה כאן את ההשוואה לגרמניה כי כבר אמרתי מספיק.
אז לסיכום, בשביל הכסת"ח, אני מציע שישנו את השלט בבניינים של שטראוס כך שיכיל את השורה הבאה: "בחברה זו עלולים להיות עקבות מזעריים של נבלות חסרות מצפון" ושיהיה לכולנו בתיאבון גם לאוכלי הרמבו המתפורר וגם לאוכלי הלכלוך שמכניסים לנו במזון כשאין פיקוח ואין לחברות מצפון.